תמר, ילדה כבת 5 שנים ירדה לשחק בגן עם אחותה המבוגרת ממנה ב -5 שנים. המדובר בגן משחקים סמוך לבניין בו מתגוררות האחיות עם הוריהן. מסביב לגן הותקן מעקה צינור בגובה של כמטר מן הקרקע אך נועד הוא להפריד בין מגרש המשחקים לבין מגרש הכדורגל. תמר רצתה לעבור למגרש הכדורגל ודרכה על ברזל שהיה מכופף לתוך השיחים והברזל הזדקר ופגע בעינה הימנית. כתוצאה מכך, איבדה תמר את עינה הימנית. ההורים הגישו תביעת נזיקין כנגד העירייה שבשטחה נמצא גן המשחקים וטענו כי עקב רשלנות העירייה אשר לא דאגה כי בסביבת מגרש המשחקים לא תונח פסולת ברזלי בניין. מנגד טענה העירייה כי האחריות לנזקי תמר הינה מוטלת על כתפי ההורים ושלחה כנגדם "הודעה לצד שלישי" במסגרתה ביקשה העירייה לחייב את הורי תמר, התובעים בעצמם, להשתתף בפיצוי בטענה כי הם לא דאגו לשלומה באשר הם לא השגיחו עליה כנדרש והעמידו את הקטינה בסיכונים אשר אינם תואמים לגילה, שלחו את בתם עם אחותה בת ה – 10 ללא השגחה של מבוגר ביודעם כי מדובר במגרש משחקים ישן ורעוע. האם יש להטיל אחריות על ההורים של תמר? באילו מקרים בתי המשפט מטילים אחריות על ההורים? ועל כך במאמרי היום...