רונית, אישה עצמאית העובדת בחקלאות במושב בו היא מתגוררת, במשק הצמוד לביתה. יום אחד, בסביבות השעה 11:00, היתה בדרכה חזרה מהשדה לביתה לצורך הפסקת אוכל. היה זה יום גשום במיוחד. בעת עלייתה על המדרגה הראשונה ממדרגות הבית החליקה ונפלה וכתוצאה מכך נגרמו לה שברים רבים ופריקה של כף יד שמאל. רונית פנתה למוסד לביטוח לאומי שיכיר בתאונה כתאונת עבודה אך המוסד דחה את תביעתה מנימוק כי התאונה ארעה בתוך ביתה הפרטי במדרגות הבית ולכן לא ניתן לראות בתאונה זו כתאונת עבודה. רונית לא ויתרה והגישה ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין לעבודה קיבל את ערעורה של רונית וקבע כי הליכתה לביתה הייתה לצורך הפסקת אוכל שלאחריה התכוונה לשוב לעבודתה ובהפסקה שכזו יש לראות פעולה נלווית לעבודה ולכן יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.
רבים מאיתנו סבורים כי תאונה בבית אינה מזכה אותנו בזכויות כלשהן. אם כן, היום אסביר לכם קוראים יקרים, שגם אנשים אשר נפצעו בביתם ואפילו אם הפציעה נבעה מאשמתם או רשלנותם, הם זכאים לקבלת פיצויים מגורמים שונים. ראשית אסביר על הזכויות במקרה של תאונה בבית מול המוסד לביטוח לאומי. אם אין המדובר באירוע הקשור לעבודה, אזי יכול אותו נפגע לתבוע את המוסד לביטוח לאומי במסגרת מדור נפגעי תאונות. מדור זה מקנה פיצוי לכל אדם אשר עקב תאונה נבצר ממנו לעבוד או לתפקד בשים לב כי הפיצוי הינו לתקופה בת 90 ימים והזכאים הם לא רק אנשים עובדים אלא גם אנשים שאינם עובדים כגון: עקרות בית, סטודנטים. פיצוי זה קרוי "דמי תאונה" כאשר החוק קובע מס' חריגים השוללים זכאות כגון: מועד הגשת התביעה חייב להיות תוך 90 ימים, אותו נפגע לא מקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה ממקור אחר ובמידה ואותו נפגע מאושפז במוסד לטיפול רפואי או סעודי שלא לקבלת טיפול רפואי הנובע מהתאונה.
במידה ומדובר באדם עובד אשר נפגע בביתו ללא קשר לעבודה הוא זכאי לקבלת דמי תאונה בשיעור של 75% משכרו הממוצע בשלושת החודשים שקדמו למועד התאונה, אך אם מדובר באדם שאינו עובד כמו סטודנט דמי התאונה יהיו לא יותר מ25% מהשכר הממוצע במשק.
אם אדם נפל בבית בעת ביקורו אצל שכן, חבר או מכר, את מי הוא יכול לתבוע בגין נזקיו? שאלה זו תלויה במידה רבה בתשובה כיצד התרחשה התאונה. האם בעקבות פגם בולט ברצפת הבית? האם בעקבות פגם אחר? האם לא היתה תאורה מספקת? האם לא היה מעקה תיקני וכו'…
לאחר בדיקה יסודית ומעמיקה של נסיבות התאונה, מול עו"ד המתמחה בתחום, תוגש תביעת נזיקין כנגד המזיק: בעל הבית, היצרן או המטפלת וכו' כאשר ייתכן ויש חברת ביטוח המכסה את המזיק מפני תביעות מהסוג הנ"ל.
אפשרות נוספת לקבל פיצוי עבור הנזקים כתוצאה מהנפילה בבית, הינה בתביעה על פי פוליסות ביטוח קיימות כגון: ביטוח תאונות אישיות, אובדן כושר עבודה, קרן פנסיה וכו'. שימו לב כי ברוב פוליסות הביטוח של אובדן כושר עבודה המשווקות ע"י חברות הביטוח ישנה הגדרה בסיסית שהמבוטח יהא זכאי לתגמולי ביטוח אי כושר עבודה במידה ואיבד את יכולת לעסוק בכל מקצוע שהוא, אולם בביטוח אובדן כושר עבודה לפי עיסוק ספציפי (לדוגמא: רופא), מוגדר המונח אי כושר עבודה כאשר המבוטח ייחשב כבלתי כשיר לעבודה והא אינו יכול לעבוד בכל מקצוע או עיסוק בו עסק בתקופה שקדמה לתאונה או למחלה בשיעור של 75% לפחות.
ישנן מס' "מלכודות דבש" בפוליסת הביטוח אשר חברות הביטוח שומרות לעצמן ולא תמיד המבוטח מודע להן בעת רכישת הפוליסה. המלכודת העיקרית הינו החריג המופיע כמעט בכל פוליסה כזו, חריג הקרוי : "עיסוק סביר", כלומר על המבוטח מוטלת החובה להוכיח שאין בידו למצוא "עיסוק סביר" אחר. המונח עיסוק סביר נדון לא אחת בפסיקותיהם של בתי המשפט בערכאות השונות ובתי המשפט קבעו כי עיסוק סביר זה עיסוק המתאים ל"אורח חייו ונטיותיו התעסוקתיות של המבוטח".
בפוליסת תאונות אישיות לעומת זאת ישנן פוליסות המכסות לא רק את העובד אלא גם את כל בני משפחתו ולכן במקרה של ארוע נזק כאמור, יש להתעניין במקום העבודה האם יש פוליסה המכסה את התאונה בבית. יש לבדוק גם בפוליסת ביטוח חיים או ביטוח מנהלים האם יש ביטוח לנפגעי תאונות שהתרחשו בבית. מה קורה כשילידים נפצעים בבית? בגילאים 6 – 18 כפי שכתבי באחד במאמריי בנושא זה, הביטוח המכסה תאונות מכל סוג שהוא אף אם היא התרחשה בבית, מחוץ לבית ואף בחו"ל הינו ביטוח תאונות אישיות לתלמידים, כאשר מדובר בביטוח המכסה 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה!
לסיכומו של עניין, אם נפלתם בבית, אל תסיקו מיד כי אינכם זכאים לזכויות או לפיצוי כלשהו. פנו מיד לעו"ד בקיא בתחום על מנת שזה יבחן את זכויותיכם במקרה זה.