בשנים האחרונות, חלה עלייה של ממש במספר תביעות הנזיקין אשר מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה. בשנת 2000 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון אשר הרחיב את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון גם בתביעות נזיקין בין בני משפחה.  מדובר בתביעות המבוססות על עילות שונות, כגון: אלימות, התעללות, הזנחה וכד'. כמו כן, מונחות לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה תביעות נזיקין נוספות כגון פיצויים בגין הפרת הסכמים , סרבנות גט  ועוד. הפרשה הגדולה אשר הסעירה בזמנו את כל המדינה היתה בפרשת אמין נ' אמין. שם דובר על מקרה קשה ויוצא דופן של ילדים אשר אמם התאבדה סמוך ללידתם ואביהם ניתק עמם כל קשר לאחר שהתחתן בשנית ובשל כך הם נאלצו לשהות במוסדות ובפנימיות ואף הידרדרו לסמים ולעבריינות. הילדים תבעו את אביהם בביהמ"ש על התנהגותו המתנכרת של אביהם והפרת חובות חקוקות כלפיהם. בית המשפט העליון קבע שחלה חובה על הורה לא רק לדאוג לצרכיו החומריים של הילד אלא גם לצרכיו הרגשיים.  על הורה לדאוג ולהשתדל ולקדם את ילדיו, לדאוג לחינוכו ולרווחתו. במקרה זה קבע ביהמ"ש כי האב הפר את חובת הזהירות כלפי ילדיו וכתוצאה מכך נגרמו לילדיו נזקים קשים ביותר. כתוצאה מהרחבת הסמכות של בית המשפט לענייני משפחה לפיו ניתן להגיש תביעות נזיקין לבית המשפט לענייני משפחה בנושאי נזיקין בין בני משפחה, תביעות נזיקיות רבות, אשר היו מוגשות עד לאחרונה לערכאות השלום והמחוזי, מוגשות כעת לבית המשפט לענייני משפחה.

פסק דין מרכזי וידוע בסוגיה זו הינו בפרשת ענת אלימלך ז"ל ודוד אפוטה ז"ל. במקרה הזה הגישה המשפחה של אלימלך תביעה נזיקית כנגד עזבונו של אפוטה בסכום של מיליוני שקלים.

משפחתה של אלימלך טענה בתביעתה כי נגרמו לה נזקים רבים ועוגמת נפש בשנים בהן היא הואשמה ברצח אפוטה עד למועד בו ביהמ"ש זיכה אותה מביצוע עבירת הרצח. המשפחה טענה כי   עוגמת הנפש שלהם הגיעה לשיאה עת אלימלך נאלצה להיקבר בחלקת המתאבדים בבית הקברות, וזאת בשל החשש כי היא רצחה את בעלה והתאבדה לאחר מכן. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעת הנזיקין ופסק למשפחה פיצויים בסך של למעלה מ – 9 מיליון ₪.

הקניית סמכות זו לבית המשפט לענייני משפחה מביאה עמה יתרונות כלכליים ומשפטיים.  מבחינה כלכלית התובע אינו כפוף לגבול הסמכות הכספית של בית המשפט כלומר גם אם התביעה הינה מעל 2 וחצי מיליון ₪ יועל להגיש תביעתו לבית המשפט לענייני משפחה ולא למחוזי והאגרה עבור הגשת התביעה תהיה פחותה. בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לסטות מהכללים הנקובים בחוק, וזאת מטעמים של צדק והבנה כי מדובר בטובתם של קשישים, קטינים ויחסי פנים משפחתיים.