אריק רוכב אופנוע כבן 35 שנים, נפגע בתאונת דרכים קשה ולמצער, לאחר זמן מה נפטר מפצעיו. אשתו ושני ילדיו של אריק ז"ל , הינם היורשים עפ"י הדין, הגישו תביעה כנגד חברת הביטוח המבטחת את האופנוע ובהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – התשל"ה 1975. כתוצאה מהמוות הפתאומי של אריק, נותרה אשתו וילדיו דואבים וכואבים וללא כל תמיכה כלכלית. לאילו פיצויים זכאים בני משפחתו? כיצד מחשבים ואילו נתונים מובאים בעת פסיקת הפיצויים? אילו ראשי נזק נכללים במסגרת הפיצויים?
כיום, בעקבות "הלכת השנים האבודות" אשר השתרשה בפרשת אטינגר אשר נידונה בפסק דין שניתן ע"י בית המשפט העליון, תביעות נזיקין אשר היו בעלות ערך כספי "פיצויי" נמוך הפכו בבת אחת לתביעות בעלות "ערך כלכלי " גבוה ביותר. כלומר, מעתה חברות הביטוח ישלמו הרבה יותר באשר סוף סוף גם למת יש ערך!! כאשר בית המשפט קבע פה אחד ובהרכב של 5 שופטים בראשות הנשיא ברק דאז, כי יש לפצות על השנים האבודות כנזק ממוני שיחושב לפי הפסד ההשתכרות שהיה משתכר הניזוק בשנים שאותן לא יחיה כתוצאה מן העוולה!
על פי הלכת השנים האבודות הנ"ל, ההלכה צופה פני עתיד בכל סוג של פגיעה כלומר, גם מי שלא מת אך תוחלת חייו התקצרה, זכאי לפיצוי במסגרת תביעת פיצויים על אובדן השכר בשנים האבודות, לדוגמא ניזוק שחייו קוצרו ב 10 שנים יהיה זכאי עבור 10 השנים הללו לפיצוי. כמו כן, לגבי ניזוק שמת כתוצאה מן התאונה והוא (ליתר דיוק יורשיו) יהא זכאי לפיצוי עבור הפסד ההשתכרות הפוטנציאלי ביחס לכושר השתכרות אם היה נשאר בחיים.
אין ספק כי פסק הדין הנ"ל עורר מהפיכה של ממש שכן לפניו, אדם צעיר לדוגמא אשר מת כתוצאה מתאונת דרכים היה (עזבונו) מקבל פיצוי בגין הסבל הלא ממוני (כאב וסבל) בין 25,000 ₪ – 30,000 ₪ בצירוף הוצאות קבורה, מצבה והוצאות שבעה) ולעניין קיצור תוחלת החיים ניתן לעיזבונו פיצוי סמלי בלבד. כיום בעקבות פסק הדין בפרשת אטינגר אותו עלם צעיר אשר מת, עזבונו יפוצה עפ"י חישוב של 40 שנות עבודה כהפסד השתכרות.
אם כן, חישוב סכומי הפיצויים במקרה של מוות בתאונת דרכים הינו עניין מורכב למדי ומושפע מגורמים רבים כגון: גיל המנוח, מצב משפחתי, נתוני השתכרות ועוד.. חישוב הפיצויים למעשה מתחלק בשניים האחד הינו פיצוי עבור בני משפחת המנוח אשר נקראים "תלויים" והשני הינו פיצוי עבור עיזבון המנוח שהינו הגוף המשפטי אשר בא בנעלי המנוח ולו זכאים היורשים ולעיתים התלויים והיורשים הינם זהים. בתביעת תלויים מבקשים להוכיח כי המנוח היה איש משפחה למופת, מסור, מילא את כל צרכי המשפחה, עזר במשק הבית וכו' ולפיכך תביעת התלויים כוללת פיצוי בגין אבדן תמיכה, אובדן שירותי אב, צמצום בהכנסות האלמנה וכן פיצוי בגין אובדן פנסיה ותנאים סוציאליים. ומה לגבי תביעת עיזבון? תביעת העיזבון בהתאם להלכת אטינגר כנ"ל כוללת פיצוי בגין כאב וסבל, פיצוי בגין הוצאות לוויה, אזכרה והנצחה וכן פיצוי בגין אובדן השתכרות "בשנים האבודות" של המנוח. לצורך חישוב תביעת התלויים /תביעת העיזבון יש לחשב את הקופה המשותפת של בני הזוג ומשם גוזרים את ההפסד שנגרם למשפחה כתוצאה מאיבוד אחד ההורים. בתביעת העיזבון והתלויים של אריק ז"ל מהפתיח פסק להם ביהמ"ש פיצוי בסך כולל של למעלה מ – 2 מיליון ₪.
אם כן, תביעות מהסוג הנ"ל הינן מורכבות ולכן חשוב להתייעץ לפני עם עו"ד בקיא בתחום על מנת לקבל את הפיצוי המקסימאלי.