רונית ניהלה רומן עם הבוס שלה כמעט שנתיים עד שהיא גילתה כי הבוס שלה מנהל רומן נוסף עם עובדת אחרת. רונית רתחה מזעם וסירבה לקבל את העובדה כי הבוס שלה בגד בה וכי הרומן הסתיים. ורונית הגישה נגדו תביעה בבית הדין האזורי בעילת הטרדה מינית וטענה כי הבוס שלה הציע לה הצעות מגונות, התעלל בה נפשית ואף אנס אותה. עוד טענה רונית כי היא נאלצה להסכים לדרישותיו כדי לשמור על מקום עבודתה. לעומת זאת, הבוס טען כי מדובר היה ברומן שהסתיים לאחר שרונית גילתה על מערכת יחסים נוספת שלו עם עובדת אחרת. עוד טען הבוס כי רונית איימה עליו, "סחטה" אותו, בלשה אחריו ואף הכתה אותו. בנוסף הגישה החברה אשר גם היא נתבעה, תביעה שכנגד להחזר הרכב ומסמכים נוספים שלקחה רונית ולא החזירה. מה פסק בית הדין האזורי לעבודה? האם באמת הבוס הטריד את רונית בעבודה? האם כל קשר מיני בין שניים בעבודה מנוגד לחוק למניעת הטרדה מינית?
ננסה להבין מהי הטרדה מינית. הטרדה מינית היא התנהגות הגורמת למטרד ובלבד שתהא בעלת אופי מיני! בד"כ כשמדברים על הטרדה מינית, מיד עולה בראשנו הסיטואציה של הטרדה מינית ע"י מגע פיסי. אך כאמור, הטרדה מינית לא חייבת להיות ע"י מגע פיסי. המחוקק הגדיר מהי הטרדה מינית בחוק כהתנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים. על פי החוק, הטרדה מינית היא עברה פלילית, עוולה אזרחית ועברת משמעת, והיא מוגדרת כאחת מחמש צורות התנהגות אסורות: (1) סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני, לדוגמה – ממונה מאיים לפטר עובדת אם תסרב לקיים אתו יחסי מין או קשר אינטימי.(2) מעשה מגונה – לדוגמה: עובד או ממונה נוגע בעובדת לשם גירוי מיני או חושף את עצמו לפניה ללא הסכמתה. (3) הצעות מיניות כשהצד השני מסרב להן לדוגמה: עובד או ממונה מזמין שוב ושוב עובדת לארוחה אינטימית במסעדה על אף שביטאה את אי-הסכמתה.(4) הערות מיניות כלפי אדם ולמראהו או לאיבריו לדוגמה: עובד או ממונה מחווה את דעתו בכל בוקר על גודל החזה של עובדת (5) התייחסות מבזה ומשפילה למינו ולנטייתו של אדם, לדוגמה: כינוי של עובד "הומו" או "לסבית".
המוסד לביטוח לאומי כפי שכבר ציינתי לא פעם, הינו "אגוז קשה לפיצוח" ואומר כי תביעות בגין הטרדה מינית בעבודה מוכרות בעיקר כשמדובר על עובדת שנגרם לה נזק ממשי כלומר בד"כ במקרים בהם מופעל לחץ על העובדת לקיום יחסים, באמצעות תקיפה, אונס וניסיון לאונס וכד'. גם במקרים כאלו התביעה למוסד לביטוח לאומי מתחלקת לשני שלבים: שלב ראשון – על העובדת המוטרדת להגיש הודעה על פגיעה בעבודה . שלב שני – על העובדת להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, וקבלת מענק הנכות או קצבת הנכות המתאימה וזאת במידה ואכן נותר בנפשה נזק לכל החיים. זמן מה לאחר הגשת התביעה לקביעת נכות מעבודה למוסד לביטוח לאומי, תקבל העובדת הזמנה להגיע לבדיקה בפני ועדה רפואית ראשונה, לצורך קביעה אם אכן נותרה לה נכות, ואם כן — מהו גובהה של אותה הנכות, כאשר גובה הנכות נקבע בהתאם לאמור בסעיפי הליקויים בכל הנוגע לנפש ופסיכיאטריה המצויים בחוק. במקרה כזה על העובדת להוכיח לוועדה הרפואית כי יש קשר סיבתי בין ארוע ההטרדה מינית בעבודה לבין הנזק שנגרם לה.
במקרה של רונית, פסק בית הדין כי רונית היא זו שהטרידה את הבוס שלה מינית ולכן הוא דחה את תביעתה וחייב את רונית לשלם פיצוי לחברה בסך של 31,460 ₪ בגין סירובה להחזיר את הרכב והמסמכים וכן חויבה רונית לשלם לנתבעים למעלה מ 60,000 ₪ עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. בית הדין קבע כי הקשר בין השניים היה רומן מענג שכלל טובות הנאה רבות, תכשיטי יוקרה וחופשות בבתי מלון ובצימרים. לדברי בית המשפט התביעה הינה תוצר של קנאה וזעם כתוצאה מגילוי הרומן עם העובדת הנוספת.
אם כן, נכון כי הטרדה מינית במקום העבודה הינה תופעה אשר פוגעת בנשים רבות מדי יום (אך לא רק נשים). יחד עם זאת משמוכח כי הקשר התנהל גם מחוץ לעבודה למשך תקופה ממושכת יהיה קשה לטעון כי מדובר בהטרדה מינית ופסק הדין הזה למעשה מזהיר תובעים מפני הגשת תביעות סרק.