יוסי, גויס לצבא לשירות קרבי והחל במסלול טירונות קשה במיוחד, אשר כלל תנאי לחץ ומשמעת של לוח זמנים צפוף וכן עבודה אינטנסיבית בשטח. יוסי סיים את הטירונות בהצלחה והוצב בחיל הצנחנים בתפקיד לוחם. לאחר מס' חודשים הופיעו על גופו כתמים ויוסי אובחן כסובל ממחלת הפסוריאזיס. יוסי החל לקבל טיפולים רפואיים לרבות משחות, כדורים ועוד אך ללא הועיל. יוסי הגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר במחלת הפסוריאזיס ממנה הוא סובל כמחלה אשר פרצה במהלך השירות ועקב שירותו הצבאי. קצין התגמולים דחה את תביעתו בקובעו כי המחלה איננה קשורה לשירות הצבאי שכן היא פרצה כתוצאה מדלקת בגרון שהיתה ליוסי וללא כל קשר לשירות הצבאי. יוסי הגיש ערעור על החלטת קצין התגמולים.. מה פסק בית המשפט? אימתי תוכר המחלה כמחלה שפרצה במהלך השירות הצבאי ועקב השירות הצבאי? כיצד נקבע הקשר הסיבתי בין המחלה לבין השירות הצבאי?
מחלת הפסוריאזיס, בעברית ספחת, הינה תעלומה רפואית. עשרות מחקרים נעשו על מנת להתחקות אחר הסיבות לפרוץ המחלה הזו ומציאת תרופות אך עדיין נותרה המחלה בגדר תעלומה באופן יחסי. מחלת הפסוריאזיס מתאפיינת בדרך כלל בהופעה של כתמי עור אדומים מכוסים בקשקשים לבנים. המיקום השכיח ביותר הוא במרפקים, בברכיים ובעור הקרקפת אם כי במקרים קשים יותר הכתמים מופיעים בשטחי עור נוספים ולעיתים אף בכל הגוף כולו. המחלה מתפרצת אצל נשים ואצל גברים כאחד וכיום במדינת ישראל סובלים מעל למאה אלף איש מהמחלה. הגיל השכיח לפרוץ המחלה נע בין 10 שנים ל – 30 שנה. ישנה גישה הקובעת כי המחלה תורשתית וזאת עקב דיווח של חלק מהאנשים אשר חולים במחלה כי יש במשפחתם חולים נוספים. נמצאים גורמים נוספים כגון חרדות ומתח (מתח קיצוני או כרוני עלול לגרום להתלקחות רבה במחלה זו). גם היריון, שימוש בתרופות חריפות, אלרגיות לתרופות, טריגרים של מחלות פשוטות אחרות יכולים להימנות על הגורמים למחלה ויחד עם זאת אין גורם אחד ספציפי אשר גורם להתפרצות המחלה.
לגופו של עניין, על מנת שחייל אשר חלה במחלת הפסוריאזיס יוכר כנכה ויהיה זכאי לתגמולים ממשרד הביטחון, צריכים להתקיים שני תנאים: התנאי הראשון הינו תנאי הזמן, כלומר שהמחלה פרצה במהלך שירותו הצבאי. התנאי השני הוא הקשר הסיבתי – כלומר שהפגיעה חייבת להיות עקב שירותו הצבאי. המערכת המשפטית מנסה כבר שנים רבות להתמודד עם פירוש התנאי השני:"עקב שירותו" ולמרות זאת לא נקבעה איזושהי נוסחה קבוע ואחידה לפירוש התנאי הנ"ל. בית המשפט אף קבע כי הגם שהשירות אינו הגורם הבלבדי למחלה שהתפרצה תוך כדי השירות, ואולי אף אינו הגורם העיקרי לה- בכל זאת אם התפרצה עקב השירות, הרי שיש לראותה כאילו "נגרמה" עקב השירות. כמו כן בית המשפט העליון קבע בפסק דין את ההלכות לעניין מחלה קונסטיטוציונאלית – מחלה רדומה כמו כמחלת הפסוריאזיס הקובעות כי המבחן לקביעת הקשר הסיבתי המשפטי הוא סובייקטיבי – אובייקטיבי.
לגבי יוסי מהפתיח למאמר, לאחר מאבק ממושך מול משרד הביטחון, בית המשפט קבע כי יש להכיר בקשר הסיבתי בין פרוץ מחלתו לבין שירותו הצבאי. עוד הוסיף בית המשפט כי במידה והמחלה פרצה לראשונה בעת השירות הצבאי והתובע הראה קשר סיבתי לשירות הרי שבנסיבות אלו קמה חזקה לטובת התובע כי המחלה נגרמה במלואה עקה בשירות ולא רק הוחמרה.