יוסי תלמיד כיתה י', חיכה בסבלנות בכניסה לכיתתו שיתחיל השיעור. מס' תלמידים נוספים החלו להתקוטט ביניהם ולפתע יוסי קיבל בעיטה חזקה שפגעה ברגלו באופן קשה ביותר. יוסי הגיש תביעה כנגד בית הספר ומשרד החינוך וכן כנגד התלמיד הבועט. בכתב התביעה טען יוסי כי בית הספר התרשל בכך שלא דאג שתהיה השגחה על מס' רב של תלמידים שחיכו. כנגד משרד החינוך, טען יוסי שהוא התרשל בפיקוח וכנגד התלמיד טען כי הוא היה צריך לצפות שמעשיו עלולים להוביל לפגיעה באחרים. מה פסק בית המשפט? האם בית הספר התרשל?
על מנת לבחון את סוגיה זו ניקח לדוגמא את המקרה הבא. כולנו זוכרים את המקרה אשר זעזע את כל המדינה בפרשת תאיר ראדה ז"ל. במקרה זה נרצחה תאיר כבת 13 ע"י רומן זאדורוב שהורשע בביצוע הרצח ע"י בית המשפט המחוזי בשנת 2010. במקרה זה המשפחה הגישה תביעת נזיקין כנגד בית הספר, משרד החינוך והמועצה המקומית בטענה כי אלו התרשלו בשמירה על חייה של בתם. בכתב התביעה, טענו ההורים כי הנתבעים אחראים למחדלים מזעזעים שהביאו למקרה הטרגי, לרבות הגדר הנמוכה המקיפה את בית הספר, הפרצות בגדר והפקרת השערים רוב הזמן ללא השגחה, קצין הביטחון לא היה מתאים לתפקיד שכן לא היתה לו הכשרה מתאימה. עוד נטען כי למרות שתאיר לא שבה לכיתתה מההפסקה הקצרה, איש מבין הצוות החינוכי לא שם לב להעדרה והשיעור נמשך כרגיל (למרות שהילקוט של תאיר נותר מונח על כסאה בכיתה). בסופו של עניין הגיעה המשפחה לפשרה עם הצד השני וקיבלה פיצוי בסך של מיליון וחצי שקלים.
בתי המשפט פסקו רבות בעניין אחריות בתי הספר לשלום ילדינו. חובתם של מוסדות החינוך בשמירה על שלומם של התלמידים, הינה חובה מוגברת הזהה אף לחובתו של הורה. חובה זו מתבטאת, בין השאר, בהשגחה על התלמיד הקטין מפני פגיעתו של גורם חיצוני (ר' ע"א2061/90 מרצלי נ' משרד החינוך, פ"ד מז'(1), 802), חובתו של המורה כלפי תלמידיו, והיקפה,מושפעים, בין היתר, מחומרת הסיכון אליו נחשף התלמיד, ומן האמצעים הדרושים למניעת הנזק הצפוי.
במקרה שבפתיח, הנתבעים הכחישו את קרות הארוע ונסמכו על עדות המורה והתלמיד שהעידו כי הם אינם זוכרים את הארוע. הם הוסיפו כי בבית הספר גם לא נמצא כל תיעוד לתקרית. יוסי השיב כי עצם העובדה שהיה כשל בתיעוד הארוע אינה מעידה שלא התקיים. יוסי הציג ראיות שהוא היה בבית החולים ואצל האחות בית הספר אחרי הארוע. בסופו של עניין, בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי על מנהלת בית הספר היה לצפות עי הותרת ילדים מלאי אנרגיות ללא פיקוח תוביל להוצאת פורקן בדרכים שליליות. בנוסף קבע כי חל על יוסי גם אשם תורם בכך שלעמד במשך דקות ארוכות ליד הקטטה מבלי לזוז. בסופו של עניין, נפסק לתובע פיצוי בסכום של למעלה מ – 200,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
מעבר לתביעה הנזיקין כנגד בית הספר ומשרד החינוך, ניתן גם לתבוע במסגרת פוליסת ביטוח תלמידים: במקרה שנותרה לתלמיד נכות קבועה – ינתן פיצוי עפ"י הפוליסה, כאשר תיקבע הנכות בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. נכות פחותה משיעור של 5% לא מזכה בפיצוי כמו גם נכות בגין צלקות בלבד, נכות נפשית אשר אינה נובעת מנזק נפשי (לדוגמא אונס). במקרה של נכות זמנית – יינתן פיצוי בהתאם לתקופה בה שהה התלמיד בביתו כשהוא מרותק למיטתו ואינו יכול לשוב למסגרת הלימודים. פיצוי גם מגיע להורה המיטיב אשר נאלץ להעדר מעבודתו על מנת לטפל בילדו הנפגע ובשל כך הוא הפסיד ימי עבודה ונגרמו לו הפסדי שכר. קיימים לפוליסה הנ"ל מס' חריגים כגון: נזק שנגרם ע"י תאונת דרכים, רשלנות רפואית, מלחמה או פעולת איבה או ממחלה שאינה נובעת מתאונה המכוסה עפ"י הפוליסה ורשימה זו איננה רשימה סגורה.
יש לציין כי במקרים הנ"ל בהם תוגש תביעה במסגרת ביטוח תלמידים אין צורך בהוכחת רשלנות או אחריות כלפי ביה"ס או משרד החינוך. יחד עם זאת, אם חלילה ילדכם נפגע, אמליץ לכם הורים יקרים לקבל ייצוג מקצועי על ידי עורך דין המתמחה בנושא תאונות תלמידים בעיקר לאור העובדה כי המדובר בקטינים אשר נגרמו להם נזקי גוף כאלה ואחרים, ולעיתים רבות אף נותרו עם נכויות לצמיתות. לכן, חשוב מאוד לשים לב כי אותם קטינים יקבלו את מלוא זכויותיהם בהתאם לפוליסת הביטוח.
התביעה בתאונות על פי פוליסת ביטוח תאונות אישיות מתיישנת ברב המקרים כשהנפגע מגיע לגיל 21. כלומר, ניתן במרבית המקרים לתבוע פיצויים אבל את התביעה יש להגיש לא יאוחר מגיל 21. לעומת זאת תביעות נזיקין מתיישנות לאחר 7 שנים מיום הארוע וכשמדובר בקטין, תקופת ההתיישנות נספרת החל מהגיע הקטין לגיל 18 כך שהתביעה תתישן בהגיעה הקטין לגיל 25.
למעשה חשוב לכם ההורים לדעת כי קיימת לכם הזכות לתבוע את הפיצוי עבור הנזק שנגרם לילדכם גם מכח פוליסת ביטוח תלמידים וגם את בית הספר או הגן בו לומד ילדכם.