רוית אחות בבית חולים העובדת כבר למעלה מ40 שנה וסובלת מורידים ברגליים. עבודתה כאחות הינה בעיקר בעמידה והליכה מרובה,התכופפויות ומאמצים פיסיים נוספים במשך שעות עבודה רבות (משמרות) שגרמו לדליות ברגליים. רוית החלה בבירור רפואי מעמיק שלאחריו נמצא כי היא סובלת ממחלת ורידים. האם מדובר בתאונת עבודה? מהם התנאים להכרה במחלתה של רוית כתאונת עבודה? מה על רוית להוכיח למוסד לביטוח לאומי?
כשמדברים על תאונת עבודה, כולנו מיד חושבים על תאונת עבודה קלאסית הנגרמת כתוצאה מנפילה מסולם או כתוצאה מנפילה אחרת בעבודה. חשוב לשעת כי החוק מכיר גם בפגיעות בעבודה אשר נגרמות כתוצאה מתנאי עבודה כגון: חשיפה לרעש, חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים רעילים ועוד. כיום בעידן הטכנולוגיה ההולך ומתקדם רבים מהעובדים במשק עובדים מול מחשב יום יום. המקצועות הינם מגוונים החל מעורכי דין, מזכירות, תכנתים, כתבים, מהנדסים ועוד רבים. ישנם מספר בעיות רפואיות היכולות להיות כתוצאה משימוש במחשב לרבות דלקות בידיים, תסמונת התעלה הקרפלית, בעיות גב וצוואר ואף כאבי עיניים וראש.
אם כן, סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 קובע כי תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי עבודתו רואים אותה כתאונת עבודה זולת אם הוכח אחרת. במקרים בהם מדובר בתאונת עבודה אשר היא תוצאה של גורמים חיצוניים שאינם נראים לעין נוטה בית הדין לעבודה למנות מומחה רפואי מטעמו אשר יקבע האם יש קשר סיבתי בין ליקוי הרפואי ממנו סובל העובד לבין תנאי עבודתו כאשר על המוסד לביטוח לאומי הנטל להוכיח כי תנאי העבודה היו בעלי השפעה קטנה. בשנים האחרונות ניתנו פסיקות ע"י בתי הדין לעבודה אשר הכירו בנזקי גוף של עובדים מול מחשב, נהגים אשר נוהגים ברכבם שעות רבות כתאונת עבודה. לדוגמא עובדת בנק מספר שנים שטענה כי היא סובלת מפגיעות בידיה כתוצאה מעבודתה מול המחשב. בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר קבע כי נזקיה הינם כתוצאה ישירה מעבודתה.
כאמור, במידה ומצליחים להוכיח קשר סיבתי, הביטוח הלאומי מכיר בתביעה וקובע שיעורי נכות. שיעורי נכות של 10%-19% מזכים את התובע במענק חד פעמי, והחל משיעור של 20% נכות ומעלה זכאים לקצבה חודשית קבועה. ניתן גם להגיש תביעה לקבלת פיצויים מהמעסיק, במסגרתה יש להוכיח כי הפגיעה שנגרמה נבעה מכך שהוא התרשל.
במקרה של רוית הסכימו הצדדים למנות מומחה רפואי בתחום כירורגיית הדם. לאחר שהתקבלה חוות הדעת ביקש המוסד לביטוח לאומי לפסול את המומחה בטענה שהורידים/הדליות הופיעו ברגליה של רוית במהלך ההריונות והחמירו בעבודה. כמובן שרוית ביקשה לאמץ את ממצאי חוות הדעת של המומחה. המוסד לביטוח לאומי טען בנוסף שהתובעת לא עמדה במשך כל שעות המשמרת של עבודתה אך בית המשפט קבע כי למרות זאת אין בכך כדי להשפיע שתנאי העבודה לא השפיעו על החמרת הורידים ברגלי רוית. המומחה ציין כי במהלך העמידה מתרחבים הורידים כל פעם קצת יותר ומוסיפים פגיעה נוספת בתפקוד המסתמים. בסופו של עניין קבע בית הדין כי התובעת הוכיחה את כל התנאים להכרה בליקוי מחלת הורידים כפגיעה בעבודה על בסיס המיקרו טראומה. בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לרוית הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪.
לסיכומו של עניין, במידה והנכם מרגישים שנגרם לכם נזק כתוצאה מעבודה, אף אם לא מדובר בתאונת עבודה קלאסית, אל תהססו לפנות לעורך דין בקיא בתחום על מנת שזה יבחן את סיכויי הצלחתם בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי. בהצלחה!