המפקד הטריד מינית– האם ניתן לתבוע פיצוי?
ברוח התקופה האחרונה שבה אנחנו שומעים על מפקדים בכירים במשטרה, בצבא, בכירים בכנסת ואפילו שרים אשר נחשדים בעבירות מין כאלו ואחרות, אי אפשר להתעלם מההשלכות של ביצוע עבירות מסוג זה. רוית (שם בדוי), חיילת בשירות סדיר שירתה בבסיס במרכז הארץ בתפקיד בכיר באחת הלשכות של המפקדים. במהלך השירות, מפקדה הישיר נהג להחמיא לה על יופייה ועל מראה ובמשך הזמן המחמאות הפכו להטרדות עם רמיזות גסות שנשלחו לעברה ולאט לאט הפכו מהטרדות מילוליות להטרדות פיסיות והצעות מגונות כגון חיכוך מתכוון ואף לטיפה. רוית אשר כל בקשותיה ממפקדה להפסיק נדחו, נפגעה מאוד עד כדי שנגרם לה נזק נפשי. רוית שיתפה את משפחתה הקרובה בהתנהגות המפקד ואלו יעצו לה להגיש תביעה לנכות אל משרד הביטחון. למי על רוית לפנות? האם רוית זכאית לגמלה חודשית ממשרד הביטחון? מה יהא עליה להוכיח לקצין התגמולים? האם באפשרותה להגיש תביעה אישית כנגד המפקד?
ראשית ננסה להבין מהי הטרדה מינית בצבא. על פי פקודת המטכ"ל – איסור פגיעה על רקע מיני, חובה על הצבא לטפל במקרים כגון ניסיון לאונס, אונס, הטרדה מינית, מעשים מגונים וכד'. כל מפקד חייב לדאוג כי יחולו על פקודיו ובבסיסו כל הוראות וכל הנורמות הקבועות בתקנות והוא למעשה אחראי לבצע בקרה על מישוש החוקים הללו. כולנו יודעים כי המסגרת הצבאית שונה ממסגרות אחרות ולכן הטרדה מינית בצבא שכיחה יותר מאשר בשוק העבודה האזרחי. בד"כ כשמדברים על הטרדה מינית, מיד עולה בראשנו הסיטואציה של הטרדה מינית ע"י מגע פיסי. אך כאמור, הטרדה מינית לא חייבת להיות ע"י מגע פיסי. החוק העיקרי עליו מתבססת פקודת המטכ"ל הינו החוק למניעת הטרדה מינית. בחוק זה המחוקק הגדיר הטרדה מינית כהתנהגות בלתי חוקית המהווה פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובשוויון בין המינים. על פי החוק, הטרדה מינית היא עברה פלילית, עוולה אזרחית ועברת משמעת, והיא מוגדרת כאחת מחמש צורות התנהגות אסורות: (1) סחיטת אדם לביצוע מעשה בעל אופי מיני, לדוגמה – ממונה מאיים לפטר עובדת אם תסרב לקיים אתו יחסי מין או קשר אינטימי.(2) מעשה מגונה – לדוגמה: עובד או ממונה נוגע בעובדת לשם גירוי מיני או חושף את עצמו לפניה ללא הסכמתה. (3) הצעות מיניות כשהצד השני מסרב להן. (4) הערות מיניות כלפי אדם ולמראהו או לאיבריו. (5) התייחסות מבזה ומשפילה למינו ולנטייתו של אדם, לדוגמה: כינוי של עובד "הומו" או "לסבית".
משרד הביטחון הינו "אגוז קשה לפיצוח" ולכן התביעות בסוגיות אלו אינן פשוטות ואינן מתקבלות בנקל. על החיילת או החייל להוכיח שבמהלך שירותו הצבאי עבר הטרדה/תקיפה מינית. מאחר ומקרים של תקיפות מיניות או הטרדות מיניות אינן מתרחשים בפרהסיה אלא בחדרי חדרים קשה יהא לנפגע להוכיח את נסיבות האירוע אם הוא לא תיעד את האירוע לדוגמא לא סיפר לאף אחד ו/או לא פנה לקבלת טיפול רפואי. מעבר למכשול הזה שעל הנפגע לעבור, הרי שעצם התרחשות האירוע לא מעניק פיצוי לנפגע אם לא נגרם לו נזק כמובן. תיעוד הרפואי כאמור הינו חשוב ביותר גם לשאלת הקשר הסיבתי וגם לעניין הוכחת הנזק בהמשך. אם כן, רוית תוכל להגיש תביעה להכרה כנכה במשרד הביטחון ולקבל תגמולים חודשיים. בנוסף, תוכל רוית להגיש תביעה נזיקית כנגד התוקף, קרי כנגד המפקד שפגע בה וזאת בגין הנזקים הנפשיים והפיזיים שנגרמו לה כתוצאה מאותה מעשה הטרדה. לדוגמא, במקרה של מאבטח הרמטכ"ל שפגע בחיילת, החיילת לא יכולה לתבוע את משרד הביטחון מאחר ויהיה קושי של ממש להוכיח כי משרד הביטחון התרשל בכך שלא מנע מהמאבטח לתקוף את החיילת, אך בהחלט יכולה החיילת לתבוע את המאבטח בתביעה נזיקית.
אם כן, נשים רבות שהוטרדו או הותקפו מינית במהלך שירותן, מפתחות עם השנים תופעות נפשיות קשות, וביניהן הפרעות פוסט טראומטיות, העשויות להעניק להן מעמד של נכות צה"ל. במידה ואת חשה כי פגעו בך במהלך שירותך הצבאי והוטרדת על רקע מיני, חשוב שתדעי כי את יכולה לפנות לגופים רבים המסיעים לנפגעי הטרדה מינית וכמובן לפנות למשרד הביטחון בתביעה לנכות וזאת בנוסף לאפשרות להגשת תביעה נזיקית כנגד המטריד. המלצתי כי מאחר ומדובר בתביעות שאינן קלות להוכחה מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום נפגעי משרד הביטחון אשר ילווה אותך מתחילת ההליך ועד סופו.
