על הניזוק "העקיף" בתאונת דרכים
מאז שבנו של יוסי נהרג בתאונת דרכים, חייו השתנו מקצה לקצה ומצבו הנפשי התדרדר עד למצב של חוסר תפקוד מוחלט בעבודה ובבית וניסיון להתאבד. בית המשפט סבר כי יש מקום לפצות את יוסי בגין נזקיו שכן קיים קשר ישיר בין נזקיו הנפשיים לבין תאונת הדרכים בה נהרג בנו.
נוכחות או חשיפה בזמן אמת לתאונת דרכים ותוצאותיה עלולה לגרום פעמים רבות טראומה קשה ביותר למי שמתבונן. אפשרות זאת מוכרת היטב במדע הפסיכיאטריה ויש לה תיעוד רב בספרות הרפואית. בתי המשפט הכירו בחובת חברות הביטוח אשר אחראיות לפצות בגין נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים גם את אלו שנגרם להם נזק נפשי עקב החשיפה לפציעה או מוות של קרוב בתאונה, כאשר יש להדגיש כי בדרך כלל מדובר על קרבת משפחה של ממש. לאור זאת, חלה בשנים האחרונות עלייה בתביעות הפיצויים בעילה של נזק נפשי.
עיקרון הפיצוי לאדם שנפגע נפשית עקב פגיעת קרובו נקבע בהלכת בית המשפט העליון הידועה בשם הלכת אלסוחה. שם היה מדובר במקרה בו המנוח דוד דהאן נפגע ומת כתוצאה מתאונת דרכים. הוריו לא היו עימו, אולם משנודע להם על התאונה, נסעו לבית החולים, ראו אותו במצבו הקשה ובייסוריו הנוראיים וישבו לידו במשך כל התקופה עד שנפטר. בין יתר הנזקים הם תבעו גם את הנזק הנפשי שנגרם להם. בהלכה זו קבע בית המשפט העליון ארבעה תנאים שרק העומד בהם יהא זכאי לפיצוי כאמור כתוצאה מהתרחשות תאונת דרכים בלתי ישירה:
תנאי ראשון – זהות התובע – על פי ההלכה הזכאי לפיצוי בגין נזק נפשי עקב חשיפתו לתאונה הינו קרוב משפחה של הנפגע. על אף קיומו של תנאי זה, בית המשפט התיר פתח להגמשת התנאי בדבר זהות התובע וקרבתו לנפגע ואכן בפסקי דין מאוחרים נקבעו פיצויים לנפגעים שאינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה ואף ללא כל היכרות מוקדמת.תנאי שני – התרשמות ישירה מן הארוע – הכוונה היא כי צפיות הנזק הנפשי גוברת ככל שהתובע קרוב לאירוע המזיק וחווה אותו בחושיו. לעניין זה, ככל שתהא ההתרשמות ישירה יותר, כך ייטה בית המשפט להכיר בנפגע כניזוק כתוצאה של תאונת דרכים. תנאי שלישי – מידת הקרבה במקום ובזמן לאירוע – תנאי זה קובע כי ככל שהנזק הנפשי ממשי יותר, מוגדר יותר ו"קרוב" יותר לתאונה, כך ייטה בית המשפט לקבוע כי הניזוק עומד בתנאי זה וזכאי לתשלום פיצוי תאונת דרכים.
תנאי רביעי – מידת הפגיעה. כאן דורש ביהמ"ש כי יש צורך בפגיעות נפשיות קשות או מחלות נפש (נוירוזיס, פזיכוזיס), לצורך הכרה של נזק נפשי כתוצאה של תאונת שרכים.
במשך השנים חל ריכוך בעמדת בתי המשפט בנוגע לקיומם של תנאים אלו על מנת לקבוע פיצוי למי שנפגע נפשית מנזק של קרוב ולמעשה ישנם פסקי דין רבים במסגרתם ניתנו פיצויים גם כאשר לא הייתה התרשמות ישירה של ממש מהנזק הפיזי ואף במקרים של גרימת נכות נפשית בשיעור נמוך. בשנת 2008 ניתן פסק דין עקרוני ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת (פרשת שוקרון) בנוגע לקיום התנאי הראשון לפיו הורחב התנאי בדבר זהות התובע. בפסק דין זה אשר ניתן ע"י כב' השופט יצחק כהן דובר על תובע אשר נקבעה לו נכות בשיעור של 100% בתחום הנפשי וזאת לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים, במהלכה נהג ברכבו ופגע חזיתית באופנוע באופן ששני רוכביו נהרגו במקום. בית המשפט פסק כי בנסיבות חריגות אלו יש להרחיב את התנאי הראשון כלומר יש להרחיב את מעגל הזכאים גם כשלא מדובר בקרבה משפחתית מדרגה ראשונה בין הנפגע העיקרי בתאונה לבין התובע כפי שהיה במקרה זה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי אין המשמעות שכל אדם אשר נחשף לתאונת דרכים ולו נזק נפשי קל יוכל לפנות בדרישה לקבלת פיצוי אלא רק כשמדובר במקרים קשים כגון המקרה הנ"ל בהם נגרם נזק נפשי קשה לתובע אשר נפגע בנפשו כתוצאה ישירה מהתאונה.
לסיכומו של עניין, הלכת אלסוחה אינה מוגבלת רק לפגיעה לאחר תאונת דרכים ובפועל היא תקפה גם לפגיעות עקב תאונות אחרות כגון: תאונות עבודה ,רשלנות רפואית אשר עלולות לגרום לנזק נפשי לקרובי הנפגע. כיום, לבתי המשפט בארץ שיקול דעת נרחב מאוד בקביעה האם זכאי אדם לתשלום פיצוי תאונת דרכים אם לאו ובית המשפט בוחן כל מקרה לגופו. לכן, בטרם הגשת תביעה אמליץ בפניכם קוראים יקרים להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין על מנת שיחווה את דעתו בנוגע לסיכויי התביעה.
