רן, קטין כבן 13, נכה 100% המרותק לכיסא גלגלים. באחד מן הבקרים,המתין רן כהרגלו, בתחנת ההסעה לביתו בחזרה מיום לימודים. כשרכב ההסעות הגיע, המלווה קירב את רן לרכב והעמידו על שפת המדרכה, על מנת להתחיל בתהליך העלייה לרכב (מדובר ברכב מיוחד עם מעלית לנכים). לטענת המלווה, הוא הניח ידו על דלת הרכב האחורית על מנת לפתחה אך רן השתולל בכיסא וכתוצאה מכך התהפך עם כסאו מהמדרכה לכביש ונחבל. הוריו של רן הגישו תביעה לבית המשפט השלום כנגד חברת הביטוח המבטחת את הרכב בביטוח חובה וטענו כי מדובר בתאונת דרכים לפי החוק ועל אף שלא היה מגע פיזי עם הרכב שכן הנפילה היתה לשם עליה לרכב לצורכי נסיעה.
מה פסק בית המשפט? מהם התנאים אשר צריכים להתקיים על מנת שנזק הנגרם בעת עלייה לרכב יחשב בהגדרה של תאונת דרכים?
זהו מקרה אמיתי אשר הגיע לפתחו של בית המשפט השלום בתל אביב על מנת שזה יכריע האם מדובר בשימוש ברכב מנועי כהגדרתו בחוק, הנכנס בגדר תאונת דרכים המזכה א התובע בפיצוי.
לפני שאספר לכם על תוצאות פסק דינו של בית המשפט השלום במקרה הנ"ל, אסביר בקצרה את תנאי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). מטרתו של חוק הפיצויים הינה ליצור מצב בו כל אדם אשר נפגע בתאונת דרכים יפוצה ולא יישאר ללא כל גורם אשר יוכל לשאת בנזקיו.
תחילה אסביר מהי תאונת דרכים. תאונת דרכים מוגדרת בחוק הפיצויים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. כמו כן, תאונת דרכים תיחשב גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המיכני של הרכב ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי. בנוסף שימוש ברכב מנועי כולל בתוכו פעולות רבות כגון: ירידה מהרכב, עלייה מהרכב, החנייה, דחיפה, הידרדרות הרכב, החלפת גלגל, סיכה, רחיצה וכן גם אדם אשר יצא מרכבו ובעת שטרק את הדלת נפגע, יהיה זכאי לפיצוי במסגרת החוק כל עוד מדובר בפעולה הקשורה בהבטחת ייעודו של הרכב.
עם זאת, כפי שנקבע בפסיקה, לא כל כניסה או ירידה מרכב מהווים "שימוש ברכב מנועי" העונים להגדרת "תאונת דרכים" ומזכים את הנפגע בפיצויים על פי החוק.
במקרה של רן מהפתיח, מדובר בילד נכה אשר לצורך הסעתו ישנן מס' פעולות מקדימות שעליו לבצע. אמנם בית המשפט קבע כי על פי החוק רק יצירת מגע פיזי של הנכנס עם הרכב ייחשב כתאונת דרכים, אך עם זאת, כניסתו של רן לרכב ההסעה מחייבת שורה של פעולות ייחודיות, שאינה נדרשת לאנשים בריאים, אשר כל אחת מהפעולות חיונית לעלייתו, וכולן נועדו לקדם את מטרת הנסיעה. על כן קבע בית המשפט, כי גם ההמתנה על המדרכה במקרה זה, מהווה חלק מהכניסה, וכן, מספיק שלנהג המלווה, שפתח את הדלתות האחוריות היה מגע פיזי עם הרכב, בכדי למלא את דרישת החוק.
פסק דין מרכזי בסוגיה זו ניתן על ידי בית המשפט העליון בפרשת פדידה נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, שם דובר על אדם שנכנס למשאית בעת שחנתה וביקש ליטול מצית סיגריות אך ברגע שירד ממנה מעד ונגרמו לו נזקי גוף. בית המשפט העליון קבע כי אין המדובר בתאונת דרכים שכן נהג המשאית לא נכנס למשאית על מנת לעשות בה שימוש למטרות תחבורה אלא לקחת מצית ולכן לא כל פגיעה בתאונה בעת עליה או ירידה מהרכב תחשב לתאונת דרכים.
לסיכומו של עניין, כל מקרה נבחן לגופו שכן בתי המשפט מגיעים לעיתים למסקנות שונות אפילו באם מדובר במקרה דומה. לכן, בטרם הגשת תביעה אמליץ בפניכם קוראים יקרים להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום הנזיקין על מנת שיחווה את דעתו בנוגע לסוגיה האם מדובר בארוע הנכנס לגדר הגדרת חוק הפיצויים אם לאו. שתהיה לכם נסיעה טובה ובטוחה!