כיום, במאה ה – 21 המלווה בטכנולוגיה מתקדמת ביותר, אנו עושים שימוש כמעט בכל רגע נתון במוצר כזה או אחר, החל מהמזון שאנו אוכלים, שימוש בתרופות, מכשירים חשמליים, צעצועים ומשחקים לילדים, תכשירי קוסמטיקה למיניהם ועוד. לא פעם אנו שומעים באמצעות המדיה השונה על מקרה כזה או אחר של אדם הנפגע עקב שימוש במוצר פגום, כאשר הדוגמא הידועה מכולן היא פרשת "רמדיה" שהתגלתה בשנת 2003 וזעזעה את כל מדינת ישראל בעניין מזון התינוקות הצמחי של חברת רמדיה אשר גרם ככל הנראה, בשל העדר ויטמין חיוני, למחלות קשות ואף לתמותת תינוקות.

בשנות ה – 80 נחקק חוק חשוב ביותר הנקרא חוק האחריות למוצרים פגומים. חוק זה מטיל אחריות מוגברת ואף יוצאת דופן על יבואנים וצרכנים אשר המוצרים שלהם גרמו לנזקי גוף. זהו חוק מיוחד וספציפי אשר למעשה בא לעזור לנו הצרכנים ברגע שחלילה אנו נפגעים בגופנו כתוצאה משימוש במוצר כלשהו. במקרה כזה האחריות על היצרן או היבואן הינה מוחלטת וזאת אף אם לא היתה התרשלות ו/או אשם מצדו. כלומר עצם הנזק אשר נגרם לצרכן כתוצאה מפגם במוצר תוטל אחריות על היצרן או היבואן של אותו מוצר.

שימו לב כי חוק זה שונה במהותו מפקודת הנזיקין כאשר לפי הפקודה תוטל אחריות על המזיק רק אם תוכח רשלנותו ולפי חוק האחריות למוצרים פגומים אין צורך להוכיח רשלנות.

מהו פגם במוצר ?החוק כיום מגדיר מוצר כמוצר פגום כאשר: מחמת ליקוי בו הוא עלול לגרום נזק גוף או גם אם בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר. חוק האחריות למוצרים פגומים מכליל בהגדרה של "מוצר" רכיב ואריזה של מוצר, מוצר המחובר למקרקעין, ובנין.

על פי החוק חזקה שהמוצר היה פגום אם נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם המסקנה שהיה פגום מאשר עם המסקנה שהיה תקין. יש לציין כי החוק לא חל על בהמות, עופות ודגים חיים, תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת, (לעניין זה, ניקוי, בירור, הבחלה, אריזה, החסנה וקירור לא ייחשבו כעיבוד). כמו כן החוק לא יחול על נזק שנגרם בחו"ל, אך בנוגע לרכישת מוצר פגום מחו"ל, הפסיקה קבעה בהחלט מי שרכש מוצר פגום מחו"ל יוכל לתבוע את היצרן בישראל.

אם כן, מי שמצליח להיכנס למסגרת החוק הנ"ל זוכה לתביעת נזיקין קלה ומהירה מתביעות הנזיקין הרגילות. מהו נזק גוף?החוק מגדיר נזק גוף כמוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי, שכלי כאשר יש להדגיש כי החוק רלבנטי אך ורק לנזקי גוף ולא לנזקי רכוש.

האם יש ליצרן הגנות עפ"י החוק? אכן ליצרן ישנן הגנות אבל הן מעטות ביותר. על היצרן או היבואן להוכיח כי הפגם במוצר שלו אשר גרם לנזק נוצר למעשה אחרי שהמוצר יצא משליטתו וכי הוא ביצע בדיקות תקינות וסבירות לאותו מוצר. בנוסף, אותו יצרן יכול לטעון כי הנפגע עצמו אשר עשה שימוש במוצר ידע על אותו פגם ועל הסיכון הכרוך בשימוש במוצר. בפועל סכום הפיצוי יופחת בשל אשמתו התורמת של המשתמש במוצר וזאת רק במקרים חריגים בהם הנפגע תרם ברשלנותו בצורה חמורה ביותר לנזק.  חשוב לציין שחוק האחריות אינו משחרר את היצרן או הגורם רשלני, מחבותם החוקית ואחריותם שעל-פי חיקוקים אחרים דוגמת פקודת הנזיקין, חוק הגנת הצרכן (המטיל למשל אחריות על "עוסק" שלא גילה מידע, שהטעה צרכן וכו').

במקרה של רחל מהפתיח, טען בעל החנות שרחל לא הוכיחה את רכישת המכשיר אצלו בחנות ולחילופין הרי שכל האחריות הינה מוטלת על רחל אשר לא השתמשה בהתאם להוראות במכשיר. רחל צירפה קבלה למכשיר נוסף שקנתה וטענה שרק החנות הזו מוכרת את המכשיר הזה. השופט דחה את טענות החנות וקבע שהיה על החנות לאתר את היצרן ומשלא עשתה כן האחריות מוטלת על החנות. כמו כן, התרשם השופט מרחל שהיא השתמשה באופן בטיחותי במכשיר ולכן חייב את בעל החנות לשלם לרחל פיצוי של 76,500 ₪ ובנוסף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 14,000 ₪.