ראשית, קצת על מחלת הסוכרת. עפ"י מידע סטטיסטי במדינת ישראל חיים כ- 435,000 אנשים עם סוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. אין כמעט בית שאין בו סוכרתי ואין אדם שאינו מכיר מישהו חולה בסוכרת. זוהי אחת המחלות שעדיין אין לה מרפא, למרות ששילוב של דיאטה, טיפול תרופתי ופעילות גופנית, יכולים להבטיח לחולים בה איכות חיים טובה. מחלת הסוכרת נגרמת כתוצאה  מרמות גלוקוז גבוהות בדם. רמות אלו נובעות בדרך כלל מאי יכולת הלבלב לייצר אינסולין או מתפקוד לקוי של האינסולין בגוף. מחלת הסוכרת מחלוקת לשני סוגים: סוכרת מסוג 1, הידועה גם כסוכרת נעורים וסוכרת מסוג 2 (סוכרת מבוגרים). חולי סוכרת עלולים למצוא עצמם בירידה משמעותית בכושר התפקוד ו/או ירידה ניכרת בכושר השתכרות. לא פעם הם מאבדים את עבודתם או שחלה ירידה בהכנסותיהם. לכן, החוק הישראלי קבע שורה ארוכה של זכויות כלכליות לחולים בהתאם לאחוזי הנכות שיקבעו על ידי פקידי התביעות ורופאים מוסמכים מטעם המוסד לביטוח הלאומי. ישנם שני מישורים אשר ניתן לפנות לצורך הכרה במחלה. במקרה שהמחלה פרצה ללא קשר לעבודה וכמצב תחלואתי טבעי ניתן להגיש תביעה לנכות כללית – על מנת להוכיח זכאות לקבלת גמלת נכות כללית יש צורך בקבלת אחוזי נכות של 40% ומעלה ובירידה של 50% לפחות, בכושר העבודה וההשתכרות. במידה וחולה כזה אינו מתפקד, על ידי כך שנפגעה הכנסתו באופן משמעותי ו/או חדל לעבוד לחלוטין, אז יהיה זכאי לגמלת נכות כללית בהתאם. בנוסף חולה סכרת המוכר ע"י המוסד לביטוח לאומי זכאי לקבלת דמי שיקום אם באמצעות תשלום הוצאות לימוד וכו' וכן באמצעות סיוע בהכוונה מקצועית. לגבי סכרת נעורים המופיעה בד"כ אצל ילדים, הזכאות לגמלה הינה בהתאם לקריטריונים של המוסד כאשר הגמלה משולמת להורים.

במקרה של יוסי ניתן להגיש תביעה לנכות מעבודה – מחלת הסוכרת כתאונת עבודה – מבחינה רפואית מחלת הסוכרת יכולה להופיע גם כתוצאה מלחץ נפשי או פגיעה נפשית. ההלכה בבית הדין לעבודה קובעת כי עובד הטוען כי מחלת סוכרת ממנה הוא סובל באה כתוצאה מלחץ נפשי בעבודה לא ניתן להכיר כתאונת עבודה עפ"י תורת המיקרו טראומה. על מנת להכיר בפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה יש להוכיח פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר עד שהצטברות נזקים אלו הביאו לנזק ממשי. תשומת לבכם, כי דרישת בתי המשפט במקרים אלו הינה לקיומו של אירוע מסוים תאונתי אשר יכול והוביל להתפרצות הסוכרת רק לאחר מכן ימונה מומחה רפואי שיקבע אם יש קשר סיבתי אם לאו.

לסיכומו של עניין, סוכרת הינה מחלה לא פשוטה להתמודדות, עם לא מעט השלכות רפואיות ואף תפקודיות. חולה סכרת אשר נכותו נקבעה ע"י המוסד יהיה זכאי לקצבת נכות אם מחלתו הגבילה את כושר ההשתכרות שלו. כמו כן, חולי סוכרת יהיו זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה במידה שדרגת נכותם היא מעל 90%. דרגת הנכות כאמור תושפע מהסיבוכים שלהם גרמה הסוכרת. קיים קושי לחולי סוכרת לקבל פטור ממס הכנסה מאחר והמוסד לביטוח לאומי בדרכו שלו עורך חישוב הנכויות להם זכאי חולה הסוכרת באופן משוקלל ובכך נכותו של החולה פחותה ואינה מגיעה לאחוז שמקנה פטור.

במקרה של יוסי מהפיתוח מונתה מומחית מטעם בית הדין אשר קבעה כי באותו היום שבו נערך יוסי לסופה, הוא היה שרוי בלחץ לא מבוטל עקב האחריות שהייתה עליו ולכן זה השפיע על מצבו הבריאותי ועל האיזון המטבולי שהחמיר מאוד. לכן פסק בית הדין כי המחלה פרצה עקב העבודה (הוחמרה מאוד) ולכן יש לקבל את תביעתו.