יוסי נהג אוטובוס ותיק ומנוסה אשר במשך שנים רבות ביצע את עבודתו כנהג אוטובוס כשהוא ישוב על כסאו במשך שעות רבות ביממה. גם הרגלי האכילה שלו היו לאכול ארוחות קצרות, לא מסודרות ובעיקר מהירות, התאפקויות רבות וכן היגיינה ירודה (שימוש בשירותים ציבוריים). עם השנים החל יוסי לסבול יותר ויותר ממחלת הטחורים אשר החמירה עם הזמן. יוסי פנה לביטוח לאומי וביקש להכיר בטחורים כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרו טראומה. ביטוח לאומי דחה את תביעתו ועל כן יוסי פנה בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה. האם מדובר בפגיעה עבודה? מהם התנאים להכרה במחלתו של יוסי כפגיעה בעבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה? מה קבע בית הדין?
כשמדברים על תאונת עבודה, כולנו מיד חושבים על תאונת עבודה קלאסית הנגרמת כתוצאה מנפילה מסולם או כתוצאה מנפילה אחרת בעבודה. חשוב לשעת כי החוק מכיר גם בפגיעות בעבודה אשר נגרמות כתוצאה מתנאי עבודה כגון: חשיפה לרעש, חשיפה לשמש, חשיפה לחומרים רעילים ועוד. כיום בעידן הטכנולוגיה ההולך ומתקדם רבים מהעובדים במשק עובדים מול מחשב יום יום. המקצועות הינם מגוונים החל מעורכי דין, מזכירות, תכנתים, כתבים, מהנדסים ועוד רבים. ישנם מספר בעיות רפואיות היכולות להיות כתוצאה משימוש במחשב לרבות דלקות בידיים, תסמונת התעלה הקרפלית, בעיות גב וצוואר ואף כאבי עיניים וראש.
אם כן, סעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], תשנ"ה 1995 קובע כי תאונה אשר אירעה לעובד תוך כדי עבודתו רואים אותה כתאונת עבודה זולת אם הוכח אחרת. במקרים בהם מדובר בתאונת עבודה אשר היא תוצאה של גורמים חיצוניים שאינם נראים לעין נוטה בית הדין לעבודה למנות מומחה רפואי מטעמו אשר יקבע האם יש קשר סיבתי בין ליקוי הרפואי ממנו סובל העובד לבין תנאי עבודתו כאשר על המוסד לביטוח לאומי הנטל להוכיח כי תנאי העבודה היו בעלי השפעה קטנה. בשנים האחרונות ניתנו פסיקות ע"י בתי הדין לעבודה אשר הכירו בנזקי גוף של עובדים מול מחשב, נהגים אשר נוהגים ברכבם שעות רבות כתאונת עבודה. לדוגמא עובדת בנק מספר שנים שטענה כי היא סובלת מפגיעות בידיה כתוצאה מעבודתה מול המחשב. בית הדין מינה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר קבע כי נזקיה הינם כתוצאה ישירה מעבודתה.
כאמור, במידה ומצליחים להוכיח קשר סיבתי, הביטוח הלאומי מכיר בתביעה וקובע שיעורי נכות. שיעורי נכות של 10%-19% מזכים את התובע במענק חד פעמי, והחל משיעור של 20% נכות ומעלה זכאים לקצבה חודשית קבועה. ניתן גם להגיש תביעה לקבלת פיצויים מהמעסיק, במסגרתה יש להוכיח כי הפגיעה שנגרמה נבעה מכך שהוא התרשל.
במקרה של יוסי טען ביטוח לאומי כי אין קשר בין תנאי עבודתו של יוסי לבין מחלת הטחורים שכן לטענתם הטחורים יכולים להופיע לא קשר לעבודה. עקב המחלוקות בין הצדדים מינה בית הדין מומחה רפואי אשר קבע שאין בספרות הרפואית כל אזכור לנהיגה ממושכת לבין הופעת הטחורים. התובע לא ויתר וטען כי בפסיקה קודמת נקבע שנהיגה יכולה להשפיע על מחלת הטחורים ולכן בית הדין מינה מומחה רפואי נוסף אשר קבע כי עבודתו של יוסי החמירה את מחלת הטחורים ממנה הוא סובל בשיעור של 50%. בית הדין פסק לפי ההלכה הקובעת שבמקרה שיש שתי חוות דעת יש לפסוק לפי חוות הדעת המיטיבה עם הנפגע. ולכן בית הדין קיבל את תביעתו וקבע כי על פי תורת המיקרו טראומה תנאי העבודה של יוסי גרמו להחמרת מחלתו. בית הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם ליוסי הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪.
לסיכומו של עניין, במידה והנכם מרגישים שנגרם לכם נזק כתוצאה מעבודה, אף אם לא מדובר בתאונת עבודה קלאסית, אל תהססו לפנות לעורך דין בקיא בתחום על מנת שזה יבחן את סיכויי הצלחתם בתביעה מול המוסד לביטוח לאומי. בהצלחה!