בתי המשפט בארץ מוצפים מתביעות רבות של מתאמנים אשר נפגעו במהלך שהייתם במכון הכושר. בית המשפט מתייחס לעובדה כי נדרשת זהירות גם ממתאמן ולא בכל מקרה ניתן להשליך את האחריות על מכון הכושר. לפי החוק מכון כושר אמור לקבל רישיון עסק על מנת להפעילו, כלומר על המכון לעמוד בתנאים אשר קבועים בחוק לצורך הפעלת המכון. התנאים מתייחסים הן בנוגע להצבת מדריכים מוסמכים, פיקוח על המתאמנים, מיקום המכשירים בצורה מסוימת וממרחק מסוים אחד מהשני, שלטי אזהרה והוראות יצרן ועוד.

במקרה מסוים אשר נידון בבית המשפט, חייב בית המשפט מכון כושר לשלם לתובעת סך של 18,000 ₪ לאחר שנפלה תוך כדי השימוש בהליכון.  שם בית המשפט קבע כי התובעת לא הודרכה כראוי בעניין שרוך הביטחון המפסיק את פעולת ההליכון. יחד עם זאת הפחית ביהמ"ש את הפיצוי לתובעת בגין רשלנותה התורמת בשיעור של 40% מאחר וזו לא היתה הפעם הראשונה שהתובעת עלתה על ההליכון ולכן היה עליה להיות זהירה.

במקרה אחר, אשר נדון בבית משפט השלום בתל אביב, שם ביהמ"ש דחה את תביעת מתאמן,  אשר היה רופא במקצועו ואשר לקה בליבו במהלך אימון על ההליכון. ביהמ"ש קבע כי על אף שהוכח כי התובע לא נתבקש מהמכון להמציא אישור רפואי, לא הוכח הקשר הסיבתי בין אי המצאת האישור לבין  התקף הלב.

קיימים מקרים רבים אחרים של פציעות אשר לא בהכרח נבעו כתוצאה משימוש במכשירים. לדוגמא אשה אשר ראשה נתקל בסטנד של טלוויזיה אשר היה מונח מעל לראשה, תבעה את המכון על הנזקים שנגרמו לה לרבות נפילת עדשות המגע מעינה בעת קבלת המכה. ביהמ"ש השלום בירושלים חייב את המכון לשלם לה פיצוי ולדברי השופטת: "תאונות כגון זו שתוארה אינן אמורות לקרות בחדר כושר או בכל מקום. עצם אירוע התאונה מלמד על רשלנות וראוי היה כי הנתבעת תמסור גרסה מסודרת לגבי מיקומו של הסטנד שפגע בתובעת והעדר סיכון כנטען לגביו".

אם כן, ניתן לראות כי ביהמ"ש בוחן כל מקרה לגופו, שכן תביעות מהסוג הנ"ל, לא יתקבלו באופן שבשגרה.  בנוסף, מכוני הכושר דואגים בד"כ לבטח את המתאמנים בביטוח תאונות אישיות ואובדן כושר עבודה ולכן המתאמן יוכל לקבל פיצוי בהתאם לפוליסה ללא כל קשר לשאלה האם המכון התרשל אם לאו, ולמעשה זוהי תביעה נוספת לתביעת הנזיקין הרגילה כנגד מפעילי המכון.