האם סיבוך רפואי כתוצאה מפעולה רפואית/ניתוח, מהווה רשלנות רפואית? לפעמים, מקורם של הסיבוכים נעוץ ברשלנות רפואית. כאשר מגישים תביעה בשל רשלנות רפואית בניתוח, והיא מוכחת כראוי, אפשר לזכות בפיצויים גבוהים. אבל, חשוב לדעת כי לא כל נזק שנגרם מניתוח לא מוצלח, הוא נזק שנגרם בשל רשלנות רפואית.בתי המשפט דנים בתביעות רבות בשל רשלנות רפואית.

ככלל על רופא מנתח חלה חובת זהירות שכן עליו לנהוג במקצועיות במיומנות ובהתאם לנורמות הרפואיות הרווחות בעת הניתוח, כלומר בבואו של בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מעין זו, נשאלת השאלה האם הרופא נהג כפי שהיה נוהג הרופא הסביר, באותן הנסיבות ובאותה העת? במידה והתשובה לכך חיובית הרי שהתביעה לא תתקבל על ידי בית המשפט. במקביל, מעשי רשלנות אשר עלולים להתרחש בזמן הניתוח הם סיבוכי הרדמה, סטייה מחובת הזהירות המוטלת על מנתח סביר, זיהום, דימום, בצקת ואף מוות, כאשר שוב יש להדגיש כי לא כל סיבוך במהלך ניתוח יהווה בהכרח רשלנות רפואית. אם כן, ניתן לראות כי רשלנות רפואית בניתוחים כאלו יכולה להתקיים טרם הניתוח כאשר הרופא הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כרופא הכוללת גם את שלבי האבחון, ההחלטה על דרך הניתוחית והניתוח עצמו. כלומר, אין די בכך שהרופא מקבל החלטה המתאימה לבדיקתו לאחר קבלת הממצאים, אלא עליו לדאוג כי אכן הוא קיבל את הממצאים הללו במלואם אחרת ההחלטה בדבר דרך הטיפול והטיפול עצמו תהיה לוקה בחסר ויתכן אף כי השלכותיה יהיו מרחיקות לכת. בנוסף אם הרופא לא יידע אותך באופן מלא בדבר סיכויי ההצלחה של הניתוח, סיכוניו, תופעות הלוואי הכרוכות בו ודרכי הטיפול האלטרנטיביות בהן ניתן לבחור וזאת תוך זמן סביר לפני ביצוע הניתוח אזי לא ניתנה על ידך הסכמה מדעת לביצוע הניתוח אפילו אם חתמת על טופס הסכמה מדעת. בנוסף, חתימה על טופס הסכמה מדעת זמן קצר לפני ביצוע הניתוח אינה עומדת בתנאיה של הסכמה מדעת.  זאת ועוד – רשלנות נוספת אף יכולה להתקיים בניתוח עצמו כאשר בכדי לבסס עילת תביעה לרשלנות יש להוכיח כאמור שהרופא סטה מהנורמות הרפואיות המקובלות בנסיבות הניתוח הספציפי ולצורך הוכחת טענה זו יש להמציא חוות דעת רפואית.

במקרה של האשה מהכותרת, טען בית החולים כי הוא ו/או רופאיו לא התרשלו ולטענתם מדובר בפעולה הטומנת בחובה סיכון טבעי. כאמור לאחר שנים של התדיינות, הקשיבה המדינה להמלצת בית המשפט, והסכימה ליטול אחריות על כך שהצוות הרפואי לא נתן לתובעת הסברים מספקים וראויים בנוגע לסיכון שטומן בחובו ההליך או לגבי דרכי טיפול חלופיות. משכך נקבע שהתובעת לא נתנה הסכמה מדעת לטיפול. בסופו של יום ולאחר שהוסכם כי חיי התובעת קוצרו ב6 שנים כלל הנזקים של התובעת, בהם הוצאות רפואיות, עזרה סיעודית ועוד, הוערכו ב-6,745,000 שקל. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי של 2,985,000 שקל – נותר למדינה לשלם עוד 3,760,000 שקל, בתוספת שכ"ט בשיעור 23.4% מהפיצוי והוצאות משפט.