לצערנו, קיימים מקרים רבים בהם עוברי אורח, הולכי רגל, הולכים לתומם ברחוב ונתקלים בחפץ שמוטל על המדרכה או מפגע בדרך וכתוצאה מכך נפצעים. תחילה ננסה להבין מהו שטח ציבורי? שטח ציבורי הוא שטח המצוי בתחומי רשומות מקומית כלשהי ואשר עליה מוטלת עפ"י החוק האחריות לתקינות המתקנים העירוניים, תיקון מפגעים ומכשולים, קיומה של תאורה ותקינותה אבטחת אזורי עבודה עירוניים ועוד. אחריות זו נובעת מכח פקודת העיריות הקובעת למשל בעניין רחובות כי על העירייה מוטלת החובה "לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט, וכן למנוע ולהסיר מכשולים והסגת גבול בו". אחריות העירייה נובעת מכוח פקודת העיריות והיא כלפי כל מי שמצוי בשטח המוניציפאלי של העירייה בין אם הוא תושב ובין אם הוא רק עובר אורח בה. יחד עם זאת אחריות העירייה למי שנפגע במרחב הציבורי שבתחומה אינה מוחלטת ויש להוכיח קיומם של תנאים מסוימים. ההיגיון לכך נובע מכך שמחד העירייה צריכה לדאוג לאלו אשר הולכים בשטחה אך מאידך אינה יכולה לצפות את כל המצבים וכפי שנקבע בפסיקת בית המשפט עצם ההליכה ברחוב יש בה סיכון תמידי כלשהו שלא ניתן להימנע ממנו ולכן בצד אחריות הרשות המקומית נדרשת זהירות מסוימת גם מצד הולך הרגל.

העובדה שהתאונה קרתה בשטח הציבורי לא בהכרח מטילה את האחריות על הרשות המקומית לבדה או בכלל, ויתכן שאף על פי שהתאונה קרתה ברחוב, מישהו אחר יישא באחריות ובפיצוי על הנזק. כך למשל ייתכן והאחריות תוטל על קבלן / חברת בזק / חברות הכבלים או אפילו אדם פרטי אם יוכח שהם האחראים למפגע, וייתכן שהם יישאו באחריות לבדם או ביחד עם העירייה למשל אם היא שהזמינה את העבודה.

על מנת להטיל את האחריות על העירייה יש להוכיח שהעירייה לא נקטה באמצעים סבירים למניעת המפגעים, ושהנזק נגרם בגינם. כך למשל ייתכן שבמקרה בו היה פגם במדרכה והעירייה לא תקנה אותו או לא סימנה אותו, למרות שדווח לה על המפגע, תוטל על העירייה אחריות לנזק שיגרם להולך רגל. יחד עם זאת כבישים ומדרכות אינם שטח סטרילי ועירייה אינה יכולה לתקן מיידית כל בליטה או סדק קטן,  ולכן כל מקרה ייבחן בבית המשפט לגופו. חשוב להדגיש שניתן לראות כי בית המשפט בפסיקותיו הנוגעות לנזקים שנגרמו במרחב הציבורי נותנים דגש לנושא האחריות התורמת אשר בוחנת את האשם התורם בנזק שיש להטיל על הולך הרגל שנפגע, למשל כתוצאה מחוסר תשומת לב מצידו, או עקב לקיחת סיכון מיותר.

במקרה של רחל מהפתיח, קבע בית המשפט שהוא מאמין לגרסת התובעת ולעדותו של בעל הדוכן אשר תמך בגירסתה. גם החשבונית מס של האמבולנס שפינה את התובעת מהווה חיזוק לטענתה שהיא הובהלה מהשוק לבית החולים. על העירייה היה לדאוג לחוויית קניות בטוחות לעוברים והשבים בשוק ודאגה העובדה שהעירייה החליפה את רצפת השוק מאז התאונה מעידה כי היא הכירה בכך שהרצפה היתה מקור לבעיות. בית המשפט הוסיף כי לתובעת יש אחריות תורמת בשיעור 25% וביתרה יחלקו העירייה וחברת הניקיון שווה בשווה. בית המשפט חייב את חברת הניקיון והעירייה לשלם לתובעת פיצוי בסך של 56,250 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.