נאוה הלכה לעולמה בטרם עת. במשך שנים רבות נהגה נאוה להפריש חלק נכבד ממשכורתה לטובת ביטוח מנהלים. לאחר מותה הפתאומי, ביקש יוסי, בעלה של נאוה המנוחה לפדות את פוליסת הביטוח החיים. בפוליסה היה רשום כי כספי החיסכון שנצברו הינם למעלה מ 250,000 ₪ וכי כספי הפיצויים למקרה מוות בסך של 333,000 ₪. לאחר שפנה יוסי לחברת הביטוח, שלחה לו חברת הביטוח המחאה ע"ס כספי החיסכון בלבד וכשביקש לדעת מדוע לא קיבל את כספי הפיצויים למקרה מוות, נענה כי הפוליסה בוטלה וכי סוכן הביטוח שטיפל בהם יוכל לאשר זאת. יוסי לא האמין שרעייתו המנוחה ביטלה את הפוליסה ולכן הגיש תביעה לבית המשפט. מה פסק בית המשפט?
כפי שכולכם וודאי יודעים, חברות הביטוח ונציגיהם ייחזרו אחריכם בלי סוף עד שתרכשו פוליסת ביטוח חיים, אך בבוא העת ובקרות מקרה ביטוח המזכה בקבלת פיצוי כספי – חברת הביטוח תתחמק ככל שביכולתה מתשלום תגמולי ביטוח.
כולנו כבר יודעים כי ביטוח חיים מטרתו היא להגן על היקרים לנו מפני קשיים כלכליים במקרי מוות, נכויות או מחלות קשות של המפרנס העיקרי – המבוטח, הגורמים לשינויים קיצוניים באורח חיי המשפחה ובהכנסותיה. קיימים סוגים שונים של ביטוחי חיים המשלבים גם מרכיבי חיסכון כדוגמת קרן פנסיה או קופת גמל. ביטוח חיים מאפשר למשל הבטחת הכנסה לגיל הפרישה – אם באמצעות גמלה חודשית ואם באמצעות סכום כספי חד פעמי. ישנם סוגים נוספים של ביטוחי חיים הם ביטוחי בריאות למיניהם, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח נכות, ביטוח סיעודי, וביטוחים נוספים שחלקם עם דגש על חסכון למטרה עתידית וחלקם בעלי דגש ריסק – ביטוח למקרה של הזדקקות לטיפולים רפואיים יקרים, עזרה סיעודית וכדומה.
פוליסת ביטוח חיים נערכת בהתאם לחוק חוזה הביטוח התשמ"א – 1981 והיא מהווה חוזה בין בעל הפוליסה – המבוטח לבין חברת הביטוח המבטחת, במסגרתו חברת הביטוח מסכימה לשלם למוטבים שנקבעו בפוליסה סכום כסף במקרה של פטירת בעל הפוליסה.
חשוב לדעת, כי ניתן לרכוש מספר פוליסות ביטוח חיים בחברות ביטוח שונות ובמקרה של מוות או נכות ישולמו הסכומים שנקבעו על פי כל הפוליסות שנרכשו במצטבר. לכן, אין בביטוח חיים גבול לקביעת סכום פיצוי והכל תלוי ברצון המבוטח לשלם את עלות הביטוח החודשית ולשם כך לקבל כמובן את הסכמת חברת הביטוח המוכנה למכור את הביטוח בסכום המבוקש.
הדרך לקבלת פיצויים וקצבות מחברות הביטוח מתחילה בהמצאת הפוליסה. לעיתים קרובות, בני המשפחה והקרובים למבוטח אשר הלך לעולמו, אינם מודעים לקיומו של ביטוח החיים שהותיר אחריו המנוח. לכן, ובמיוחד במקרה של מוות בטרם עת יש לבדוק בצורה יסודית ביותר ולערוך חיפוש מעמיק ביותר במסמכיו של המנוח המעידים על כך שהמנוח היה מבוטח בביטוח חיים או בביטוח מנהלים. יש לחפש אף במקום עבודתו של המנוח, בתלושי השכר, במסמכי הבנק אצל סוכן הביטוח , רואה החשבון של המנוח ואפילו אצל עורך דינו.
טענות לגבי בטלות החוזה, למשל שהפוליסה כבר איננה בתוקף בעקבות בקשתה של המנוחה לבטל את הפוליסה זו טענה שהעלתה חברת הביטוח בתביעה של יוסי האלמן. לצורך הוכחת טענתה, הגישה חברת הביטוח תצהיר של סוכן הביטוח. בחקירתו הנגדית הודה הסוכן כי בקשת המנוחה לבטל את רכיב הביטוח מפני מוות לא תועדה בכתב. בית המשפט לא התרשם מעדותו של הסוכן וחייב את חברת הביטוח לשלם לאלמן את מלוא תגמולי הביטוח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
לכן, אם חברת הביטוח מנסה להתנער מחובת התשלום שחלה עליה מכל סיבה שהיא, מומלץ מאוד שלא להתמהמה ולפנות לעו"ד בקיא ובעל ניסיון בדיני הביטוח אשר מכיר מקרוב את התחום ואת המלכודות אשר טומנות חברות הביטוח, שכן להבדיל מתביעות נזיקין אשר מתיישנות אחרי 7 שנים, תביעות על פי פוליסות ביטוח מתיישנות כבר לאחר תקופה של 3 שנים.