ראשית, נלמד מהי גמלת ניידות עפ"י המוסד לביטוח הלאומי?

גמלת ניידות הנה גמלה המוענקת לכל אדם אשר מבוטח בביטוח לאומי וסובל מליקויים רפואיים ברגליו אשר גורמים לו להיות מוגבל בניידות מחוץ לביתו. מטרת הגמלה היא לעזור לנפגע להשתלב בחיי הקהילה באופן העצמאי ביותר. במסגרת גמלת הניידות ישנן הטבות מסוגים שונים, כשלכל הטבה ישנם תנאי זכאות מקדימים המתאימים לה. את הגמלה משלם משרד האוצר, בהתאם ל"הסכם הניידות" עליו חתומים משרד האוצר וביטוח לאומי. לצורך המחשה אפרט מס' הטבות הנכללות בגמלת הניידות: קצבת ניידות חודשית לבעל רכב, קצבת ניידות חודשית לחסר רכב  (למימון הוצאות הניידות), קצבת ניידות לבעלי רכב משותף, קצבת ניידות לעובד אשר המרחק ממקום עבודתו לביתו הוא לפחות 40 ק"מ וכן הלוואות לרכב חדש (גם למיסים החלים על הרכב וגם לצורך קניית הרכב).

על מנת להיות זכאי לקצבה ניידות על התובע גמלה לעמוד בשני תנאים עפ"י החוק האחד גילו מעל גיל 3 ומתחת לגיל 67 והשני הוא כי הועדה הרפואית של משרד הבריאות קבעה כי לתובע ישנם אחוזי מוגבלות בניידות בהתאם לרשימת הליקויים המוגדרת. מהי רשימת ליקויים מוגדרת? רשימה זו הינה רשימה סגורה המפרטת את אחוזי המוגבלות בגין כל פגימה ברגליים. ישנם לצערנו סוגים רבים של פגיעות בגפיים התחתונות וכולן כלולות כמובן בזכאות לגמלת ניידות: שיתוק, קטיעה, פגמים מולדים וכדומה. לכל סוג של פגיעה יש דרגת חומרה, שלפיה נקבע גובה גמלת הניידות.

מלבד התנאים הנ"ל ישנם תנאים נוספים אשר על התובע גמלה לקיים לצורך זכאות לקבלת גמלת נכות כגון: לבעל רישיון נהיגה בר תוקף – אם הוועדה הרפואית קבעה לו 40% מוגבלות בניידות לפחות. מי שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף – אם הוועדה הרפואית קבעה לו 60% מוגבלות בניידות לפחות ולגבי מוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה בר תוקף  הוא יהיה זכאי לגמלה אם יש לו "מורשה נהיגה" שמסיעו. חשוב לציין כי אם תובע גמלת ניידות המקבל בגין נכותו פטור מלא או חלקי מתשלום המיסים החלים על הרכב או הלוואה עומדת למימון המיסים או תשלום בעד החזקת רכב או בעד השתתפות בהוצאות ניידות על פי חוק אחר אשר אינו קשור לחוק הביטוח הלאומי, זכאותו לקצבת ניידות תישלל. כלומר אם שוטר או איש צבא מקבל פטור כאמור מתשלום המיסים החלים על רכבו, לא יוכל גם לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

כיצד מגישים תביעה? המבקש לתבוע גמלת ניידות יגיש ללשכת הבריאות המחוזית טופס בקשה לבדיקה רפואית לעניין מוגבלות בניידות. את הטופס אפשר לקבל בלשכות הבריאות המחוזיות ובסניפי המוסד לביטוח לאומי. התובע מוזמן לוועדה הרפואית והוועדה תדון בבקשה לאחר שמיעת טענותיו. הוועדה הרפואית רשאית לדרוש מהנבדק להיבדק גם על ידי רופא רפואי אחר מטעמה ולעבור בדיקות נוספות אחרות הדרושות לדעתה לצורך קבלת החלטה. אם הועדה אישרה וקבעה את אחוזי המוגבלות בניידות, ניתן בתוך חודשיים ימים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. בכל מקרה, על החלטת הועדה של לשכת הבריאות ניתן לערער בפני ועדה רפואית לעררים וזאת בתוך 60 ימים, ואם גם אחריה הנכם סבורים כי נפלה טעות (משפטית בלבד) בקביעת הועדה הרפואית לעררים, אזי על החלטה זו ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 6 חודשים. לאחר שעברתם את כל התהליך ניתן לפנות לביטוח לאומי ולהגיש את התביעה לגמלת קצבת ניידות עם המסמכים הרלבנטיים בהתאם לדרישות המוסד. כפי שוודאי הבנתם, המוסד הינו גוף אשר "שומר על קשר" עם מבוטחיו ולכן חלה על מקבל הגמלה חובת דיווח על כל שינוי במצבו היכול להשפיע על זכאותו לגמלת הניידות או על שיעורה לדוגמא, שלילת רישיון נהיגה, נסיעה לחו"ל ועוד. היזהרו, במידה ולא תדווחו על השינויים הללו הנכם צפויים לקנסות ולשלילת הקצבה!