אירוע לבבי או אירוע מוחי – האם תאונת עבודה?
במסגרת עבודתי, פנה אלי לקוח בשם דוד אשר לקה בליבו בזמן העבודה. אותו לקוח עבד בחברה גדולה לייצור מוצרי מתכות בתפקיד מנהל מחלקה. כמובן שבמסגרת עבודתו הוא נאלץ להתמודד עם עומס עבודה רב ביותר, ולחצים רבים בזמן העבודה ואספקת הייצור. לאחרונה, הלחץ בעבודה גבר, ההזמנות מן הלקוחות היו רבות וכפועל יוצא מזה גם המתחים מול מנהל העבודה של דוד. באותו היום בו לקה דוד בלבו, התנהל ויכוח סוער בינו לבין מנהל העבודה שלו אשר הוביל בסופו של דבר להתקף הלב ממנו סבל דוד. נשאלת השאלה האם התקף הלב ממנו סבל דוד, מהווה תאונת עבודה עפ"י חוק המוסד לביטוח לאומי?
כפי שוודאי הנכם יודעים, המוסד לביטוח לאומי הינו גוף קשה אשר לא בנקל מקבל ומאשר תביעות, על אחת כמה וכמה תביעות מן הסוג הזה. לדעתי, תביעות לביטוח לאומי להכרה באירוע לבבי או אירוע מוחי כזה או אחר הינן התביעות הקשות ביותר להוכחה ולכן בטרם הגשת תביעה מסוג זה על הנפגע לדעת מס' נקודות חשובות כפי שיפורטו בהמשך.
על פי הקבוע בחוק ובפסקי הדין אשר דנו בנושאים אלו, על מנת שאירוע לב או אירוע מוחי ייחשבו כתאונת עבודה חייב הנפגע להוכיח בראש ובראשונה כי אותו אירוע לבבי או מוחי נגרם בעקבות "אירוע חריג" כלשהו (טריגר) או "מאמץ מיוחד" שקרו במסגרת העבודה. מאחר וההנחה הרפואית המקובלת היא שאירוע לבבי או מוחי מופיע על רקע מחלות קודמות (כגון: עישון, יתר לחץ דם, עודף משקל, מחלות תורשתיות ועוד), נדרש יסוד קשר הסיבתי המפורט לעיל ולפיו האירוע קרה עקב העבודה. ולמעשה ניתן להבין כי התקף לב יכול להיות בזמן העבודה אך הוא לא יוכר כתאונת עבודה ומאידך התקף לב יכול להתרחש מחוץ לעבודה ועדיין יכול להיות מוכר כתאונת עבודה. חשוב לזכור כי ייתכן שאירוע הלב או אירוע המוחי עצמו ייגרם בבית, או בכל מקום אחר מחוץ למקום העבודה וייתכן אפילו שיעברו יום או יומיים מאז אותו אירוע חריג ועדיין יוכר האירוע כתאונת עבודה.
אם כן, מהו אותו "אירוע חריג" ו"מאמץ מיוחד"?
הפסיקה והחוק דורשים כאמור אירוע חריג ויוצא דופן כגון: ויכוח קולני ודרמטי בעבודה, פיטורים מפתיעים, האשמות והשמצות של אותו עובד כגון: גניבת סחורה, העלמת כספים וכד'.
יש לזכור כי האירועים הללו חייבים להיות בסמוך למועד בו היה אירוע הלב או הארוע המוחי וזהו למעשה מבחן הסמיכות, כאשר לפי פסיקת בתי הדין, סמיכות הזמנים הנדרשת על מנת שהאירוע המוחי או אירוע הלב יוכר כתאונה בעבודה היא הפרש של פחות משבוע ימים מיום האירוע החריג בעבודה ליום בוא ארע האירוע הלבבי או המוחי.
יש להדגיש כי לא מעט תביעות מסוג זה נדחות ע"י המוסד לביטוח לאומי, שכן הנפגע לא מילא נכון את טופס ההודעה על פגיעה בעבודה של המוסד לביטוח לאומי באשר הוא לא פירט את האירוע החריג אשר הוביל לאירוע הלבבי, כאשר חשוב לזכור שלחץ ועומס בעבודה אינם מהווים "אירוע חריג" עפ"י דרישות החוק. אם כן, לאחר שהוכר האירוע כ"אירוע חריג", עובר התיק עיונו של מומחה רפואי מתאים כגון: קרדיולוג אשר יקבע האם יש קשר סיבתי בין ה"אירוע החריג" לבין האירוע הלבבי אם לאו. במידה והמומחה יכיר בקשר הסיבתי, אזי יוכר האירוע הלבבי כתאונת עבודה ומשם זכאי הנפגע לפיצויים ביחס לחומרת נזקיו.
לגבי דוד אשר הזכרתי בפתיח למאמרי, תביעתו הגיעה לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה אשר קבע כי ויכוחו עם מנהל העבודה היה "אירוע חריג" וכעת צריכה להינתן קביעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין בכל הנוגע לקשר הסיבתי.
לסיכומו של עניין, מאחר ומדובר בתביעה אשר לעיתים רבות הינה בגין נזקים קשים כתוצאה מהתקף לב או אירוע מוחי, אשר עלולים לרוב להותיר בנפגע נכויות גבוהות, חשוב מאוד להיוועץ עם עו"ד בקיא בתחום אשר ילווה אתכם החל משלב התביעה הראשונית וכך סיכויי ההצלחה של תביעתכם עולה בעשרות מונים.
